הרפואה של ימינו מותחת את גבולות היכולת שלה כמעט עד אינסוף, ולעיתים נדמה כי מדובר בלא פחות ממדע בדיוני, שמאפשר לרופאים לעשות מה שנראה כבלתי ייאמן. קחו לדוגמה את רופאי העיניים של בילינסון, שהשתילו עצם ובתוכה קרנית בעין של עיוורת – והיא חזרה לראות. "אני לא מאמינה שזה קורה לי. מסירים לי את הרטייה ואני מזהה מולי את הבן שלי. יש אושר גדול מזה?" – מספרת־שואלת חנאן עוואד (60), מורה לאנגלית ואם לחמישה, שהתעוורה לפני שנים בשתי עיניה.
הכל התחיל ב־1995. עוואד סבלה מדלקת עיניים קלה, פנתה לרופא, קיבלה טיפול והעין החלימה. "אבל מאז, מדי פעם הדלקות היו חוזרות", היא מספרת, "זה קרה בכל פעם בעין אחרת. הדלקות הציקו והפריעו אבל לא באמת שיבשו לי את החיים. המשכתי בהוראה, נהגתי, תיפקדתי על מלא כמו שאומרים, עד שבשנת 2000 נדלקה עין שמאל בצורה חריפה. הקרנית איבדה את שקיפותה – ואני התעוורתי".
עוואד התרוצצה בין רופאי קופת החולים לרופאים פרטיים בניסיון לגלות את הסיבה לדלקות, לבלום אותן ולהציל את העין הרואה. "אחד הרופאים, פרופסור מוכר בצפון, אמר לי: 'גברת, כבר אמרתי לך שאין מה לעשות. אל תחזרי אליי יותר'. ואז, לפני כחמש שנים, חלה הרעה גם בעין הטובה, הימנית. בשלב זה נאלצתי להתפטר מהעבודה אבל המשכתי להתנדב בארגונים שונים", היא מספרת.
לפני כשנתיים חלה החמרה משמעותית. דלקת עיניים נוספת גרמה לעיוורון גם בעין השנייה. "עולמי חרב", היא מתארת, "איבדתי את הראייה, את העצמאות ואת שמחת החיים. הפכתי תלותית. נאלצתי לבקש עזרה בכל דבר. בפעמים הבודדות שהתחשק לי לבשל הייתי צריכה לבקש מבנותיי שיניחו לי את המצרכים על השיש, בסדר מסוים, כדי שאזכור מה נמצא איפה – וזה תמיד הסתיים עם כוויות בידיים".
את מרבית זמנה העבירה עוואד בחדרה, מסרבת לאפשר לחברותיה לבקר אותה. "היציאות מהבית, תמיד עם ליווי כמובן, היו רק לצרכים רפואיים", היא מספרת, "מכל שאר הפעילויות, כולל שמחות משפחתיות, העדפתי להיעדר".
המהפך החל בשיחת טלפון עם אחת מחברותיה, שסיפרה לה על ניתוח שמתבצע בבילינסון ויכול לשנות את חייה. "כבר למחרת הגעתי לרופאת המשפחה שלי, שמכירה מקרוב את כל מה שעברתי עד שהתעוורתי, בבקשה להפנות אותי לשם", היא משחזרת. אולם הרופאה בישרה לה שהניתוח אינו מיועד לעיניים במצב כמו שלה, והוסיפה שחבל שתפנה ותתאכזב. "אבל התעקשתי", מתארת עוואד, "אמרתי שאני לוקחת בחשבון גם את אופציית האכזבה".
2 צפייה בגלריה
מימין לשמאל : ד"ר איתן לבני, מנהל יחידת קרנית במערך העיניים, ד"ר ניר כהן, סגן מנהל מחלקת אורתופדיה, חנאן עוואד, פרופ' אירית בכר, מנהלת מערך העיניים בבילינסון,
ד"ר יפתח יסעור, מנהל תחום הפלסטיקה של העין (אוקולופלסטיקה) והמרכז לגידולי עיניים במערך העיניים.
(צילום: דוברות בילינסון)
לפני מספר חודשים היא הגיעה לבילינסון, למרפאה של ד"ר איתן לבני, מנהל יחידת הקרנית. "היא נבדקה ונמצא שנותרו לה שרידי ראייה", הוא מספר, "מבדיקות מקיפות יותר שערכנו לה עלה שמחלה אוטואימונית נדירה פגעה בקרניות שתי העיניים". לדבריו, "השתלת קרנית, האופציה המיטבית לחולי קרנית, שמניבה תוצאות מצוינות לאורך זמן תוך מיעוט סיבוכים, לא עמדה על הפרק. בדרך כלל יש פתרונות גם למי שאינם יכולים לעבור החלפת קרנית: השתלת קרנית מהחי, או במיעוט מהמקרים פרותזה פלסטית. אבל במקרה של חנאן גם הפתרון הזה לא עמד על הפרק מחשש שתדחה את השתלים בגלל מחלתה האוטואימונית הקשה".
אחרי שהאופציות המוכרות נדחו על הסף פנו הרופאים לאפשרות השלישית, המהפכנית. "נסענו לשווייץ ללמוד גישה חדשה ופורצת דרך, שבה נוטלים פיסת עצם מרגלו של המטופל, מגלפים אותה לצורה המבוקשת, קודחים בה נקב ודרכו מחדירים קרנית פלסטית", מסביר ד"ר לבני, "העצם מעגנת את שתל הקרנית, שמעביר את התמונה לרשתית. הניתוח המיוחד הזה בוצע בשני שלבים: בניתוח הראשון, שבוצע ביולי, כרתנו עצם מתחת לברך. אחרי שגילפנו אותה והחדרנו לתוכה את הקרנית הפלסטית, 'קברנו' אותה בלחי העליונה למשך שלושה חודשים, כדי שכלי דם ורקמה יזינו את העצם והיא תישמר בחיים. בתקופת הזמן הזו צומחת רקמה טרייה שמתחברת לעצם, וכך למעשה יצרנו שתל היברידי – שחציו אורגני וחציו מלאכותי. למעשה 'עבדנו' על הגוף, שמזהה רק את החלק האורגני, את העצם שלו, ולכן לא מפתח כלפיה דחייה".
החלק השני התבצע בחודש שעבר. "בחדר ניתוח רוקנו את תוכן העין של חנאן. הוצאנו את הקרנית, הזגוגית והעדשה, כשאנחנו משאירים רק את הרשתית. לתוך החלל הריק שיצרנו הוחדר השתל, שאותו הוצאנו מהלחי. אחרי שעשינו עליו מניפולציות שונות של התאמה, קיבענו אותו בתוך העין", מספר ד"ר לבני.
בניתוח, מלבד ד"ר לבני, השתתפו האורתופד ד"ר ניר כהן וד"ר יפתח יסעור, מנהל היחידה לאוקולופלסטיקה בבילינסון. "מדובר בניתוח גדול ודרמטי", מסביר ד"ר לבני, "שאינו חף מסיכונים. בד בבד, מדובר ברפואת העתיד, שמשמישה 'מחסן חלפים' לאדם מגופו שלו, ובמקרה הזה מאפשרת לעיוורים לראות". בביקורת הראשונה כבר אובחן שראייתה של עוואד שבה אליה והשתקמה. ככל שחולף הזמן היא מזהה יותר עצמים, מקרוב ומרחוק.
שימוש בעצם של המנותח, יש לציין, הוא למעשה הרחבה של פעולה שיזם רופא איטלקי: לעקור שן מפיו של מטופל, להשתיל בתוכה את הקרנית, ואחר כך להשתיל את המבנה החדש בעין. "שני מטופלים עברו אצלנו בהצלחה את השתלת השן, שזו גם האופציה העדיפה כיוון שהחומר שממנו עשויה השן קשיח יותר, דבר שמעגן את השתל בצורה חזקה יותר", מסביר ד"ר לבני, "אבל לא לכל המטופלים המבוגרים יש שיניים טבעיות בפה, ולכן הורחב המהלך לשימוש בעצם".
